אם הייתה לכם איזה שהיא בעיה פיננסית ועכשיו אתם ניגשים לקחת משכנתא, אתם ככל הנראה תשמעו כל מיני מושגים שסותרים אחד את השני ואתם בכלל לא תבינו מה קשור למה. אז בואו נעשה יחד קצת סדר במושגים שרלוונטיים למקרים האלו.
ההתחלה והבסיס
כל המושגים שאנחנו נדבר עליהם תיכף, זה למעשה מושגים שמטרתם לנסות 
להסביר ולמדוד מה היו הבעיות של אותו האדם, שרוצה לבוא לקחת משכנתא.
היות ואתם מבינים שהבנק לא רוצה לאשר משכנתאות לאנשים שהם בלגניסטים ועברו כל מיני בעיות מול המערכת הבנקאית, הוא רוצה איזה שהיא דרך לסמן ולסנן את אותם האנשים. אז עכשיו שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים לסנן אותם- השאלה היחידה היא "איך עושים את זה"?
אז איך באמת מסננים את הבעייתיים?
השאלה האמיתי היא איך מסננים את אותם האנשים שאנחנו קוראים להם מסורבי משכנתא. הרי צריך להחליט על איזה שהוא קריטריון, כמה שיותר ברור שמטרתו לקבוע, מי אנחנו מאשרים לו משכנתא ומי אנחנו מסרבים לו למשכנתא.
אז עכשיו, אנחנו כבר מבינים שמה שאנחנו צריכים זה למעשה איזה שהוא אמצעי, שהוא יוכל לתת לנו אמירה ברורה: רשאי לקחת משכנתא או לא רשאי לקחת משכנתא.
כאן אנחנו מגיעים לאותם המושגים שמהם התחלתי את הכתבה ואני אסביר מה כל אחד מהם למעשה אומר מבחינת הבנקים והאנשים שרוצים לקחת משכנתא:
BDI- –
המושג הראשון שחייבים להכיר הוא BDI. מדובר למעשה על חברה פרטית מסחרית שקיבלה ממדינת ישראל רישיון לאסוף ולשמור נתונים על אזרחי מדינת ישראל. הכוונה היא לנתונים פיננסיים. האם היו לך דברים רעים מול המערכת הבנקאית? האם היו לך דברים טובים מול המערכת הבנקאית?
ברגע שהיית מגיע לבנק לבקש משכנתא, הבנקאי היה נכנס לתוך המאגר של חברת BDI ושולף משם את הנתונים שלך.
הבעיה הגדולה הייתה שהנתונים לא היו מספיק מדויקים. תחשבו שהמערכת הזו פותחה 30 שנה אחורה והיא הייתה ממש מעט לא מדויקת. היא למעשה הייתה נותנת טווחים של נתונים. למשל: אם הייתה לי בעיה מול הבנק ואני לא שילמתי להם הלוואה של 50 אלף שקלים, המערכת הייתה פולטת נתון שאומר: "דרישת חוב 50 – 100 אלף". שזה בתכלס נכון, אבל כל החוב היה רק 50 אלף ולא קרוב בכלל ל100 אלף.
דוגמה נוספת: נניח שהייתה לי בעיה עם הלוואה של 105 אלף שקלים, המערכת הייתה אומרת: "בעיה מעל 100 אלף". לא מדויק בכלל. היה ברור שהמערכת הזו צריכה להיות מוחלפת. והיא אכן הוחלפה. אבל השם BDI נתפס כשם גנרי לכל הכלים שמשמעותם לבדוק בעיות. כמו שקוקה קולה למעשה ביטלה את הביטוי "משקה קל".
חיווי אשראי:
בדיקה ראשונה שנועדה למשכנתאות של אנשים שהכול אצלם תקין לחלוטין ולוקחים משכנתא בסכום נמוך היא מה שנקרא חיווי אשראי, או בסגנון אחר: בדיקה אדום ירוק. הכוונה היא למערכת מאוד פשוטה שנועדה ללקוחות טובים של הבנקים.
מכניסים לתוכה תעודת זהות של בן אדם, היא פולטת אחד מתוך שתיים: ירוק ( הכול תקין) או אדום ( לא תקין). במידה ויוצא ירוק, ניתן להתקדם הלאה עם המשכנתא, אם יוצא אדום- ממשיכים לבדיקה המעמיקה יותר, שנקראת דו"ח נתוני אשראי.
דו"ח נתוני אשראי:
דוח נתוני אשראי הוא למעשה השלב הבא בבדיקות שעושים כדי לגלות אנשים עם בעיות שלא רוצים לתת להם משכנתא.
הדו"ח הוא בן עשרות עמודים ויורד לפירוט שאף בדיקה אחרת לא עושה. הדו"ח הזה למעשה לוקח את שלושת השנים האחרונות של ההתנהלות הפיננסית שלכם ומפרט את זה עד רמת הוראת הקבע החוזרת שהייתה לך לפני שנתיים וחצי.
הדו"ח מפרט האם יש הוראות קבע שלא שולמו, צ'קים שלא שולמו, טיפול משפטי בבנקים, עיקולים, הוצאות לפועל, פשיטות רגל והגבלות. הבנקאי שבודק את הדו"ח יכול להבין עליכם הכול, לנתח את המידע ולהחליט האם אתם מסוכנים או לא?
הבעיה עם דו"ח נתוני אשראי שהוא קשה להבנה ועוד יותר קשה לניתוח. הכוונה היא שהבנקאי צריך לנתח כמות גדולה של נתונים ולהגיע להחלטה שהיא קצת מעורפל ולא ממש ברורה. לכן המציאו את הטכנולוגיה הבאה.
הדבר החדש נקרא דירוג אשראי, זהו למעשה ציון אחד שעושה סיכום של הדו"ח כולו. כלומר לוקח עשרות עמודים ארוכים ומזקק אותם לציון אחד בין 0 ל100. הרבה יותר קל לבנקאים להבין ולקבל החלטות.
מרטין בוקסדורף– 0508116397 או maratbok@gmail.com